נזכיר כי במסגרת הדיון הנוכחי השחקנים בוחרים פעולות בו-זמנית , ובמיוחד - אין שחקן הנהנה מיתרון הנובע מידיעה ודאית ביחס לפעולה הנבחרת על-ידי השחקן האחר . נשאלת אפוא השאלה , מה יש לתיאוריה הכלכלית להציע במקרים שבהם לא קיים שיווי משקל באסטרטגיות שולטות ( חזק או חלש (? הדרך המקובלת להתמודד עם שאלה זו היא לנסות ולבסס את ההסבר והניבוי של התנהגות השחקנים על מושג שיווי משקל אחר שתחולתו רחבה יותר . בהעדר אסטרטגיות שולטות , אין די בעקרון הרציונאליות כדי להנחות את השחקנים בבחירת הפעולה הטובה ביותר מבחינתם . במצבים כאלה תפקידו של עקרון ה רציונאליות מצטמצם לבחירת האסטרטגיה האופטימאלית של כל שחקן , בהינתן הפעולות הנבחרות על-ידי השחקנים האחרים . למשל , נניח כי במשחק דלעיל שחקן b בוחר בפעולה 1 ושחקן a בוחר בפעולה . 2 נשאלת השאלה , האם בחירה כזו של השחקנים מתיישבת עם עקרון הרציונאליות ? כאשר נתון ששחקן b בוחר באסטרטגיה 1 , הפעולה הטובה ביותר של שחקן a היא אכן פעולה 2 ( בחירה זו תבטיח לשחקן a את רמת התועלת הגבוהה ביותר ( . 5 - מכאן שהתנהגותו של שחקן a מתיישבת עם עקרון הרציונאליות . אולם , כאשר נתון ששחקן...
אל הספר