תשלומי המס שאדם מבצע בשנת המס כמקדמות או כניכוי במקור אמורים לבטא את חבות המס המתהווה לו במשך השנה . מכיוון שאי אפשר לאמוד במדויק את התוצאה העסקית והמס הנגזר על פיה , לא אחת נוצרים הפרשים בתשלומים , לעתים לחובת הנישום ולעתים אף לזכותו , ועל כן לאחר הגשת הדוח השנתי מבוצעת " התחשבנות" שבה הנישום משלם את הפרשי המס שהוא חייב בהם או הוא מקבל החזר מס מפקיד השומה . סעיף ( 24 ) 9 עוסק במצב שבו אדם מקבל החזר מס מתשלומים בעודף . סעיף זה קובע כעיקרון פטור ממס לרכיב ההצמדה והריבית שאדם זה זכאי לו במסגרת החזר המס . להלן נוסח סעיף ) 24 ( 9 לפקודה . ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מס ששילם ביתר , ריבית והפרשי הצמדה שקיבל עוסק לפי סעיף 105 לחוק מס ערך מוסף , התשל , "ו-1975 וריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום מכוח סעיף 103 א לחוק מס שבח ; הוראה זו לא תחול לגבי נישום שריבית והפרשי הצמדה הן בידיו הכנסה לפי סעיף . ( 1 ) 2 כמו שנהוג לכל מערך של חיובים וזיכויים כספיים , גם בפקודת מס הכנסה קיים מנגנון של הצמדה וריבית לחובות מס , וזאת בסעיף 187 לפקודה . על פי ההוראה שבסעיף זה כל חוב מס לפקיד השומה יישא " הפרשי...
אל הספר