המונח דמי ניכיון אינו מוגדר בפקודה . ככלל , נהוג לראות בדמי ניכיון סכום הנובע מניכיון שטרות , הלוואות או אגרות חוב ( בעת ההנפקה של האיגרת . ( ביתר פירוט , דמי ניכיון הם ההפרש שבין הסכום הנקוב על גבי שטר ( לדוגמה : שיק ) או אגרות חוב שיש להן תאריך פירעון עתידי ובין סכום הניתן לאדם בהווה תמורת אותו שטר או איגרת חוב ( באיגרת חוב כאמור רק בעת ההנפקה . ( הסכום המשולם בהווה נמוך מערך הפנים , מהסכום הנקוב על השטר או האיגרת . דוגמאות איגרת חוב הונפקה במחיר ש"ח 98 אף על פי שהערך הנקוב שלה הוא ש"ח 100 . ההפרש , ש"ח 2 , הם דמי ניכיון . מי שהשקיע באיגרת בהנפקה יקבל בפדיון ש"ח 100 ולא ש"ח 98 . שכנו של נישומי פנה אליו לניכוי שטר שקיבל . השטר נכתב לתאריך עתידי ולפיו יקבל במועד פירעונו ש"ח 1 , 000 . נישומי נתן לשכנו ש"ח 950 . ההפרש , ש"ח 50 , הם דמי ניכיון , והם הכנסה בידי נישומי . ההפרש שבין סכום השטר או איגרת החוב לסכום המשולם מבטא לרוב את הפרש הריבית שבין הריבית הנוהגת באותה רמת סיכון ובין הריבית הנקובה בשטר או באיגרת החוב . בעצם , ההפרש הוא מעין ריבית ( ריבית מראש , ( והוא מוגדר הכנסה על פי סעיף (...
אל הספר