המונח ריבית אינו מוגדר בפקודת מס הכנסה . אם נבחן את החקיקה הכללית נראה כי בחוק הריבית , תשי , "ז-1957 המונח ריבית מוגדר כדלקמן בסעיף : 1 כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן , לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור , בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי , למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . בתי המשפט בישראל נדרשו להגדרת המונח ריבית בפקודת מס הכנסה , והם נמנעו מלאמץ לתוך פקודת מס הכנסה את ההגדרה המופיעה בחוק הריבית . במשך השנים נתנו בתי המשפט הגדרה רחבה למונח ריבית , הגדרה המשתרעת אל מעבר לתחומי ההגדרה שבחוק הריבית . ההגדרה בחוק הריבית מתייחסת למלווה ואילו בתי המשפט הרחיבו את ההגדרה וכללו בה כל חוב ולא רק מלווה . על פי הפסיקה , ריבית היא סכומים שהתווספו לקרן או לחוב שלא עקב הצמדה למדד כלשהו אלא על בסיס מחיר ידוע מראש שאינו תלוי בגורם בלתי ודאי . ריבית היא פיצוי לבעל קרן בשל העובדה שנמנע ממנו מלהשתמש בה לתקופת זמן מסוימת . הפיצוי מחושב על בסיס סכום הקרן , פרק ה...
אל הספר