גם הפרדת הוועד המקומי מוועד האגודה השיתופית לא ל וּ ותה בהוראות ברורות לגבי חלוקת התפקידים והסמכויות ביניהם . כתוצאה מכך נותרו כמה נושאים לא פתורים , והעיקרי שבהם הוא הזכויות במבני הציבור ( אפלבום . ( א 2002 מקור הבעיה הוא בעובדה , שהאגודה השיתופית מחזיקה בזכויות על משבצת הקרקע אשר הוקצתה ליישוב , ובתוכה גם שטחי הציבור ומבני הציבור המצויים עליהם . עם מבני הציבור נמנים מבנים המשמשים למטרות כלכליות , כמו מכון תערובת , אבל גם מבנים המשמשים לשירותים ציבוריים ומקומיים , כגון גן ילדים , מועדון , מגרש ספורט , בריכת שחייה ועוד , שחלקם גם נבנו בכספי האגודה השיתופית עצמה . ביישובים שאינם שיתופיים נמצאים מבנים מסוג זה בדרך כלל בחזקתה של הרשות המקומית . כל עוד האגודה השיתופית הפעילה את השירותים הציבוריים , לא עלתה שאלת זכויות הקניין במבנים . אולם בעקבות הפרדת הוועדים התעוררה שאלת המעמד המשפטי וזכויות השימוש בנכסי הציבור , שכן הסמכות לספק שירותים מוניציפליים עברה לידי הוועד . משמעות הדברים היא , שהוועד המקומי , יחד עם המועצה האזורית , אמורים לקבל את האחריות המעשית למתן השירותים , ובכלל זה גם לתחזוק...
אל הספר