השלטון המקומי הכפרי בישראל מורכב , כאמור לעיל , משני רבדים — המועצה האזורית והוועדים המקומיים . הן המועצה האזורית והן הוועד המקומי הם גופים סטטוטוריים , ושניהם גופי ממשל עצמי הנבחרים על ידי התושבים החיים בתחומם . הבסיס החוקי העיקרי לפעילותם מצוי בצו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות , ( "ח-1958תשי ותיקוניו לאורך השנים , ובו מפורטים , בין השאר , הליכי הבחירות , סדרי הניהול , הסמכויות , ומקורות המימון של השלטון המקומי הכפרי על שני רבדיו . מן הצו ניתן ללמוד על השוני המהותי במעמדם המשפטי של שני הגופים . המועצה האזורית היא הרשות השלטונית המוסמכת על פי חוק למלא תפקידים של שלטון מקומי , והיא גם מ וּ כרת כגוף היציג של תושביה כלפי חוץ . הוועד המקומי כפוף למועצה האזורית , וכיום הוא רשאי לפעול רק במסגרת סמכויות שהיא מאצילה לו ובמסגרת התקציב שהיא מאשרת . המועצה אינה חייבת להאציל סמכויות לוועדים המקומיים , והדבר נתון לשיקולה , ולמעשה גם למשא ומתן בינה לבין יישוביה , והיא גם מוסמכת לבטל את ההאצלה אם הוועד אינו ממלא את תפקידיו כנדרש . בפועל , רוב המועצות מאצילות סמכויות מסוימות לוועדים , אם כי לא בהכ...
אל הספר