שלטון מקומי במרחב כפרי – סוגיות עקרוניות

שלטון מקומי הוא ביסודו דרג ביניים שלטוני הפועל בין השלטון המרכזי לבין האזרחים . במדינת ישראל , כמו במרבית מדינות העולם המערבי , יש למעמד זה של השלטון המקומי כמה היבטים . א . ההיבט המרחבי : שטח המדינה מחולק לתחומי שיפוט של יחידות שלטון מקומי , לעיתים ברובד יחיד ולעיתים במספר רבדים . הרובד הנמוך ביותר הוא של היישוב היחיד , והרבדים הגבוהים יותר הם רבדים אזוריים ברמות שונות , המכילים מספר משתנה של יישובים והשטחים שביניהם . במדינת ישראל קיימים שני רבדים בלבד ; המבנה הדו רובדי מצוי רק במיגזר הכפרי , ואילו המיגזר העירוני הוא חד רובדי , כלומר לכל יישוב עירוני יש רשות מקומית נפרדת משלו . ב . ההיבט החוקי : יחידות השלטון המקומי — הרשויות המקומיות או האזוריות — הן גופים סטטוטוריים , יצירי החוק , הרשאים לעסוק רק במה שהחוק מתיר להם במפורש . ברוב המדינות , השלטון המרכזי הוא שמקים את הרשויות או מפרק אותן , וקובע את סמכויותיהן ואת תפקידיהן באמצעות חקיקה . השלטון המקומי כפוף לשלטון המרכזי , חייב לקבל את אישורו לפעולותיו ולתקציבו , ונתון לפיקוחו . ג . ההיבט התיפקודי : תפקידיו של השלטון המקומי כוללים מתן ...  אל הספר