2011–1990 – ערי ישראל בעידן הניאו־ליברלי

פרק זה יעסוק בקצרה בתקופה הארוכה , והסוערת , שהחלה עם גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר והסכמי אוסלו , ונמשכה דרך תהפוכות ואירועים דרמטיים בשדה המדיני והכלכלי . בקיץ 2011 עוררה , לראשונה , שאלת אחריות הממשלה והעיריות לדיור , מחאה עממית רחבה . נסכם איפוא את הדיון כאן בסקירת הפרויקטים המובילים בתחום השיקום וההתחדשות העירונית בתקופה זו , ובשאלות שהם מעלים במישור הפוליטי חברתי . בסוף המאה ה 20 ובראשית המאה ה 21 העצים הפיתוח העירוני את שיטות השיתוף בין הממשל לבין המיגזר הפרטי שנוסחו בתקופה הקודמת . ראשית התקופה הצטיינה במהלכי הפרטה גדולים , לצד חזרה של הממשלה לזירת הפעילות מול גל העלייה מברית המועצות לשעבר ( כרמון . ( 1999 משנת 1989 עד 1999 הופרטו חברות הבנייה של המפלגות ושל ההסתדרות , וכך עברו שטחי קרקע גדולים ( בחכירה או בבעלות ) מרשותן לידי חברות הון פרטי ( רשות החברות הממשלתיות . ( 2003 גם האחריות למשכנתאות הועברה מן הממשלה לבנקים ( אם כי רובם היו מאז משבר המניות ב 1983 בבעלותה . ( מנגד , נוכח הצורך למצוא פתרונות דיור להמוני העולים שהביא גל העלייה הגדול , חזרה הממשלה בשנים 1990-19...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה