כבר כאשר הציג ראש הממשלה , דוד בן גוריון , את הממשלה הקבועה הראשונה בפני הכנסת בחודש מארס , 1949 הוא ציין את החתירה לרמת חיים הוגנת כמטרה מרכזית של המדינה הצעירה , לצד שמירה על ביטחון וקליטת עלייה . בפעולת השיכון הוא ראה דרך להשגת 3 המטרות הללו יחד , באמצעות " איכלוס מהיר ומאוזן של שטחי המדינה , " " שקידה על שיכון עולים , " " הפניית עולים להתיישבות" וכן " עקירת נגע הבעיות , הצפיפות והתחלואה במשכנות העוני" ( דברי הכנסת ; 1949 מצוטט אצל כרמון . ) 1999 ברקע מכלול הפעולות הללו עמדה האפשרות לרכז ולנהל בנייה נרחבת , " מתוקנת" ו"סוציאלית" במושגי אותה תקופה , בשטחים שהיו עתה בניהול המדינה , ונפרסו בעיקר בפריפריה ובשולי הערים הוותיקות ( כרמון . ( 1999 כך , עם המשך מיסוד מערך הקרקע הלאומי ופיתוחו , נוצרה מורפולוגיה חדשה בבנייה עירונית , שנקשרה במערך התכנון , התוכניות , ושלבי הפיתוח מאז . המערך המוסדי המופקד על ניהול המרחב והקרקע ופיתוחו נפרס היום לשתי זרועות מדינתיות עיקריות ( הגדרה על פי יפתחאל וקדר : ( 2000 מינהל מקרקעי ישראל , ומינהל התכנון של משרד הפנים . בתקופות בהן בנתה המדינה הרבה היה גם ...
אל הספר