בהמשך למיסוד התכנון בתקופת המנדט נבנה מערך התכנון הישראלי כשהוא ניזון מבחינת תחיקה , ארגון ופרקטיקה ממערכות התכנון המערביות מודרניסטיות שתוארו בחלק א . מערך זה פעל במרחבים העירוניים שתוארו למעלה ובשטחים שסופחו להם בהמשך למלחמת העצמאות , ובירושלים — גם אחרי מלחמת ששת הימים . שילוב זה התייחד מלכתחילה וגם בהמשך בעוצמת המעורבות המדינתית במרחב העירוני , בשל צמידותו לקימום הלאום , לצרכים חברתיים וביטחוניים גדולים , לאידיאולוגיה ההגמונית , וגם לחקיקה שקיבעה את בעלות המדינה בקרקע ואת אופני ניהולה . חקיקה זו נבנתה סביב המצב שהתהווה בזמן מלחמת העצמאות , ולפיה , למן קום המדינה ועד היום , ברוב הערים ( כמו במרחב הכפרי , ( נוהל חלק ניכר מן השטח , ולעיתים כולו , על ידי המדינה , באמצעות מינהל מקרקעי ישראל . שטחים אלה כוללים את האדמות שרכשה קק"ל לפני , 1948 אדמות ערביות שלא היו רשומות לפני המלחמה , אדמות המדינה שהועברו משלטונות המנדט , וכן אדמות ומבנים בבעלות של ערבים , שבעליהם ברחו או גורשו בעת המלחמה . במרחב העירוני כללו נכסים אלו בתי כפרים שסופחו לשטחים מוניציפליים או להרחבת מושבות , ולצדם שטחים חקל...
אל הספר