יציאה מן התחום שבתוך החומות התרחשה באופן נרחב ביותר ב 3 הערים הגדולות דאז — יפו , חיפה וירושלים , והפיצול הגובר בין אזורי המגורים של הדתות והקבוצות השונות החל להתבטא באופן ברור במרחב . ביפו הוקמו שכונות נוצריות מדרום לעיר העתיקה , שכונות מוסלמיות מצפון וממזרח לה , ושכונות יהודיות — בצפון מזרחה ( קרק . ( 1984 בירושלים התקיים עירוב אנושי באזור המסחרי שהתפתח משער יפו דרך שכונת ממילא ולאורך דרך יפו , אך מצידיו הוקמו שכונות ערביות ויהודיות נפרדות , ואף לפי זרם דתי , שיוך מקצועי ועדתי , ועם השנים התגבש עיקר היישוב היהודי במערב העיר ( אפרת ; 1988 ביגר . ( 2003 , 1986 בחיפה התקבצו היהודים בתחילה באזור שנקרא " ארד אליהוד" ( אדמת היהודים ) בעיר התחתית , ובהמשך הם בנו שכונות נפרדות במעלה הכרמל וברומו ( וייס . ( 2007 התוכניות עבור שכונות ויישובים נערכו עם כל שלב התפרסות לחוד , והציגו תרשים בסיסי לצורך ההקמה והבנייה ללא תכנון כולל של העיר . הבנייה הייתה פועל יוצא של אפשרויות רכישת הקרקע והמימון שהיו בידי כל אחת מהקבוצות במרחב . בחברה היהודית , מלבד רכישות קרקע בידי גופים כלכליים , ערבים ויהודים , ...
אל הספר