עד כה הצבענו על היכולות , על המשאבים ועל מנופי השליטה , הגלויים והסמויים , העומדים לרשות הפוליטיקאים באשר הם : תוכניות פיתוח , אינטרסים , קואליציות , תרבות פוליטית , תכונות אופי ואישיות . עם זאת , בסופו של דבר , הפוליטיקאי לא תמיד משיג את היעד הנכסף . לעיתים הוא אף נסוג ביחס ליעדים המוצהרים , ואינו מצליח להוביל את תושבי העיר למחוז חפץ . כולנו מכירים תופעה זו : מדי פעם צצים אישי ציבור , פוליטיקאים ומומחי מדיניות , המכריזים בקול תרועה רמה כי מצאו מודל מוצלח לפתרון הבעיה המקומית " ) פיתוח מקומי , " " העצמה , " " דמוקרטיה , ( " ולרוב הם מגבים את טענותיהם בניסוי מוצלח שראו במו עיניהם באירופה או בארצות הברית . בפועל , מתברר כי המודל המוצלח הוא מודל כושל , והניסוי מסתיים במפח נפש ובחילופי האשמות הדדיות . זו הנקודה בה ראוי להסב את שימת הלב אל גורם נוסף שעשוי לסייע בידי נבחרי הציבור . אנשי מקצוע בתחום המדיניות הציבורית , מתכננים , פקידים ומלומדים , כל אלה עשויים לעזור לקדם את היעדים שהפוליטיקאי הציב לעצמו . בשונה ממטען הידע של הפוליטיקאי , אנשי המדיניות נושאים עמם ידע מקצועי אקדמי , שבעזרתו הם ...
אל הספר