5.4.1.1 מדדי רמת מחיה אידיאליים

על-פי טענה 1 ( יחידה , 4 3- פרק , ( 4-3 . 7 כאשר י חס ההעדפה של הצרכן מקייס את אקסיומת המונוטוניות החזקה ( כל המצרכ י ם רצויים ) , פונקצי ית ההוצאה הי א פונקצ י ה מונוטונית עולה ( ממש ) ברמת התועלת . כלומר , בהינתן מערכת מחירים , p e ( p , u ) > e ( p , 'u ) < = > u > 'u תכונה זו של פונקציית ההוצאה e ( p , u ) מאפשרת השוואה בין רמות התועלת u ( x 1 ) ו- U ( X 2 ) המתאימות לסלי המצרכ ים , X -2 ו X l בהינתן מידע על רמות ההוצאה e ( p , U ( X I )) ו- . e ( p , U ( X 2 ) ) דהיינו , בהינתן מערכת המחירים P וערכי פונקציית ההוצאה המתאי מי ם לרמות התועלת , U ( X 2 -ו ) U ( XI ) נוכל להסיק כי : U ( X I ) > U ( X 2 ) < = > e ( p , U ( XI )) > e ( p , u ( x 2 )) U ( X I ) U ( X 2 ) < = > e ( p , u ( x 1 )) e ( p , U ( X 2 ) ) u ( x 1 ) < u ( x 2 ) < = > e ( p , u ( x 1 )) < e ( p , U ( X 2 )) או I לחלופין I ברור אפוא כי Q הוא מדד אידיאלי להשוואת הרווחה ( התועלת ) של הצרכן , כהינתן מידע על פונקציית ההוצאה . e ( p , U ) אפשר לייצג את רמת המחיה של הצרכן על-ידי רמת ההוצאה הדרושה לרכישת סל המצרכים שהצרכו...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה