בהצגת פסוקים כוללים ויישיים כמשתנים פסוקיים , נעלמים קשרים לוגיים ביניהם לבין פסוקים אחרים . לפיכך , בהצרנה לשפת הפסוקים של טיעונים תקפים המכילים פסוקים כאלה , התקפות עלולה להיעלם . אפשר שההצגה הפסוקית של טיעון תקף , תהיה טיעון פורמאלי שאינו תקף טאוטולוגית . דוגמאות ( 1 ) כל אדם הוא בן תמותה סוקרטס הוא אדם ∴ סוקרטס הוא בן תמותה 1 הקשר הלוגי הוא , שהפסוק ' יש מספר ראשוני גדול מ- ' 10 הוא אמת , אם ורק אם בין פסוקי הסדרה שתיארנו יש לפחות פסוק אחד שהוא אמת . 2 אם בדקתם מאה , או מיליון או כל מספר סופי שהוא של מקביליות , ומצאתם שאף אחת מהן אינה מלבן , כלומר שלכל אחת מהן הפסוק ' המקבילית הזאת היא מלבן ' הוא שקר , אתם יודעים שהדיסיונקציה של כל הטענות הללו היא שקר ; אבל הטענה ' יש מקבילית שהיא מלבן ' מסויגת יותר ( אומרת פחות ); אכן , כידוע , יש מקבילית שהיא מלבן ( כלומר הפסוק ' יש מקבילית שהיא מלבן ' הוא אמת ) . ( 2 ) כל מי שיגיע למסיבה יתרום לכיבוד אברהם יגיע למסיבה ∴ מישהו יתרום לכיבוד
אל הספר