דינמיקה בינאישית בכלא מודמה ס' האני , ס' באנקס ופ' זימבארדו מבוא לאחר שבילה ארבע שנים בכלא בסיביר , העיר הסופר הרוסי הדגול דוסטוייבסקי במפתיע , שימיו בכלא הפיחו בו אופטימיות עמוקה לגבי עתידה הרחוק של האנושות . כדבריו , אם האדם הצליח לשרוד לאחר זוועות חיי הכלא , הריהו ללא ספק " יצור המסוגל לעמוד בכל דבר . " האירוניה האכזרית שדוסטוייבסקי התעלם ממנה היא , שמציאות הכלא מעידה לא רק על גמישותם ועל כושר הסתגלותם של הגברים שיכולים לשאת את החיים בין כתליו , אלא גם על " מקוריותם" ועיקשותם של אלה שתכננו ומקיימים עדיין את מערכות הענישה וההחזרה למוטב שלנו . בכל זאת , השינויים שחלו במאה שחלפה מאז מאסרו של דוסטוייבסקי היו מעטים מכדי להפחית מהרלוונטיות של טענתו . אף שהתנסינו בתקופות של רפורמה הומניטרית נאורה , שבהן השתפרו מעט התנאים הפיסיים בבתי הכלא , ודברי המליצה על שיקום החליפו את הדיבורים על מאסרי ענישה , המשיך המוסד החברתי של הכלא להיכשל . מנקודת ראות מעשית טהורה 1 המקור : C . Haney , C . Banks , and P . G . Zimbardo . International Journal of Criminology and Penology , ( Academic Press Ltd ., Lo...
אל הספר