בפתח היחידה הצבענו על הקשיים במחקר העוסק בנושאים אישיים , חברתיים והתנהגותיים . הדגשנו בעיקר את אחד הגורמים לקושי הזה – האופי החברתי של מחקר ההתנהגות , ועד כה דנו רק בו . בפרק 7 . 1 עסקנו בהטיות האפשריות במחקר החברתי הנובעות ממודעות הנחקר למצב הניסוי . בפרק 7 . 2 דנו במגבלות על יכולת ההכללה בגלל מאפייני הנחקר האנושי . בפרק 7 . 3 עסקנו בהטיות האפשריות הנובעות מתכונות החוקר ומציפיותיו . בפרק 7 . 4 עמדנו על הטיות הנגרמות מפרשנות של הנחקר הנובעת מהחלת נורמות השיח היומיומי על השיח המחקרי . יש מכנה משותף לכל ההטיות שהזכרנו : כאשר נחקר נתון להשפעתן , המדדים שהחוקר בוחר למדוד באמצעותם את המשתנים המעניינים אותו אינם משקפים בהכרח את " התנהגותו האמיתית . " המדדים מושפעים אז ממניעי הנחקר ומאפייניו , מציפיות החוקר , מאופיו וממאפייני המחקר בכללותו , והם מגיבים לגורמים הללו . מרבית השיטות שנועדו להתגבר על ההטיות השונות לא טיפלו במשתנים הנמדדים עצמם , בכלי המדידה של החוקר או בהגדרות האופרציונליות שבחר למשתנים התיאורטיים שלו . השיטות שהזכרנו כוונו כלפי מערך המחקר על היבטיו : הצגת השערה כוזבת לנחקר , הר...
אל הספר