ציפיות יכולות להגשים את עצמן לא רק בחיי היומיום ) כמו בדוגמאות שבסעיף הקודם ( אלא גם במצב של מחקר . רוב המחקרים בתופעה זו נעזרו בשיטת הניסוי והתמקדו בשאלה , כיצד ציפיות החוקר ) המראיין , הצופה או הנסיין ( עלולות להשפיע על תוצאות המחקר שהוא עורך . הטיה שמקורה בציפיות החוקר היא חמורה מכמה סיבות : אי אפשר לצפות בהשפעת ציפיות החוקר על תגובות הנחקרים . החוקר עצמו אינו יודע בדרך כלל אם השפעות סמויות כאלו פעלו על נחקריו . ייתכן שהחוקר אינו ער לאפשרות שנחקריו יושפעו מגורמים בלתי מכוונים כאלו . תכונות אחרות של החוקר ) מגדרו , אישיותו או גילו ( עלולות גם הן להשפיע על תגובות הנחקרים , אבל הן משפיעות באופן דומה על המשתתפים בקבוצות הניסוי השונות , ולכן אינן משנות את ההבדל בין ממוצעי הקבוצות ) כמובן בהנחה שאותו חוקר מבצע את המחקר בכל הקבוצות . ) לעומת זאת , ציפיות החוקר תלויות בהשערות הנוגעות להבדלים שבין הקבוצות ; הן ישפיעו אחרת על נחקרי הקבוצות השונות , ולכן עלולות לעוות את תוצאות המחקר . מאחר שחוקרי מדעי החברה מייחסים חשיבות רבה להשפעות המטות של ציפיות החוקר על תוצאות המחקר , נעשו בתחום זה מחקרים...
אל הספר