החוקר האנושי ממלא בדרך כלל תפקיד של צופה המתבונן בתופעות טבע וגם בתופעות חברתיות . דוגמאות רבות מן הפיסיקה , הביולוגיה ומדעי ההתנהגות מעידות שהחוקר האנושי איננו מכשיר התבוננות אובייקטיבי . בסוף המאה ה-18 גילה האסטרונום האנגלי מסקליין , ) Maskelyne ( שעבד במצפה הכוכבים בגריניץ , ' שעוזר המחקר שלו מפגר לעומתו ברישום תנועות הכוכבים בשמיים . תקופה ארוכה נמשך הפיגור למרות אזהרותיו של מסקליין עד שלבסוף פיטר את עוזרו . כעבור עשרים שנה חקר האסטרונום הגרמני בסל ) Bessel ( אותו אירוע והגיע למסקנה שלא היה מקום לפטר את העוזר שכן הפיגור ברישומיו לא נעשה ביודעין . בסל השווה את תצפיותיו שלו במופעי כוכבי הלכת ובתנועותיהם לתצפיות של אסטרונומים בכירים אחרים , וגילה שהבדלים בין חוקרים ברישום התצפיות אינם אירועים יוצאי דופן אלא שכיחים למדי . אין זו הדוגמה היחידה לטעויות או להטיות אנושיות בתצפיות . דוגמאות דומות יש בפיסיקה , במדעי הטבע ובמדעי ההתנהגות . בניסוי שערכו רוזנטאל ועמיתיו ) Rosenthal et al ,. 1964 ( הוצגו לנחקרים תצלומים של אנשים שונים , והם התבקשו לתת לפיהם ציונים למידת ההצלחה או הכישלון שחש כל ...
אל הספר