מחקרי ההתנהגות מבוססים לעתים קרובות על נחקרים ) בעיקר סטודנטים ( שהתנדבו או " נודבו" לשמש " שפני ניסיון . " שתי טענות מופנות כלפי קבוצה ייחודית זו ושתיהן מתייחסות לתוקפו החיצוני של המחקר : טענה אחת נוגעת ליכולת ההכללה ממדגם של נחקרים מתנדבים לכלל האוכלוסייה תוך הדגשת ההבדל בין מתנדבים לשאינם מתנדבים . הטענה השנייה נוגעת לשלל המאפיינים המשותפים לנחקרים הטיפוסיים במדגמים של מחקרים במדעי ההתנהגות ) מערביים , משכילים ובאים מחברות מתועשות ודמוקרטיות ומרמה חברתית-כלכלית גבוהה יחסית ( וליכולת ההכללה מהם לכלל המין האנושי . בשני הסעיפים הבאים נדון בשתי הטענות הללו .
אל הספר