אנו כבר יודעים שחלק גדול מהתנהגות הנחקר במחקר נובע מידיעתו שהוא שותף למחקר ומהמניעים שידע זה מעורר בו . מניעת ידיעה זו מהנחקר , כחלק ממערך המחקר , יכולה למנוע חלק מההתנהגות שעלולה להטות את תוצאות המחקר . קמבל ) Campbell , 1969 ( כינה שיטה זו , בהקשר הניסויי , ניסוי מוסווה . ניסוי מוסווה disguised ( ) experiment מחקר שערכו אבלסון ומילר ) Abelson & Miller , 1967 ( הוא דוגמה טובה לאסטרטגיה זו . במסווה של כתב משוטט שאל הנסיין אדם שישב על ספסל בגינה ציבורית : " אפשר לשוחח אתך על אפליה נגד שחורים בתעסוקה " ? אם הסכים האדם ) שנעשה נחקר מאותו הרגע , ) הציג בפניו הנסיין סולם וביקשו לדרג בו את מידת הסכמתו עם הצהרה המגנה הפגנות נגד אפליה בעבודה . אחר כך , בעודו מתבונן לצדדים , אמר הנסיין כי עליו לאסוף דעות רבות ככל האפשר , ופנה לאדם נוסף ) משתף פעולה ( שישב על אותו ספסל . גם אותו שאל הנסיין אם ייאות לשתף פעולה , והלה הסכים כמובן . הנסיין פנה כעת לשני יושבי הספסל ) הנחקר ומשתף הפעולה ( ושאל אותם שאלות כלליות על בעיות של אפליה בתעסוקה . בכל פעם שהנחקר השיב , העיר משתף הפעולה הערה מעליבה ופוגעת , כמ...
אל הספר