7.1.3.2 הרחקת המשתנה התלוי ממערך המחקר

שאלה 5 בשאלה 4 נתבקשתם לקרוא את נספח 3 של יחידה , 1 ובפרט את הניסוי של רוזנברג . ) Rosenberg , 1965 ( חזרו וקראו את חלקו הראשון של הנספח עד לתוצאות ניסוי זה , וסכמו בקצרה איזו שיטה נקט החוקר כדי להתגבר על ההטיות האפשריות הנובעות מחששו של הנחקר מהערכה . התשובה בעמוד 174 השיטה שנקט רוזנברג מקובלת מאוד במחקרי ההתנהגות . הנחקרים שוכנעו שהם משתתפים בשני ניסויים בלתי-תלויים , וכך נמדד המשתנה התלוי ללא קשר עם הניסוי שבו נעשתה המניפולציה במשתנה הבלתי-תלוי . לשיטה זו שני יתרונות חשובים : א . היא מקטינה את הסיכוי שהנחקרים יקשרו בין שני המשתנים , וכך קטן גם הסיכוי שהשערותיהם על הניסוי ישפיעו על תגובותיהם . ב . היא מקטינה את השפעת רצון הנחקר להיראות באור חיובי בעיני הנסיין משום שהתגובות למשתנה התלוי ניתנות לחוקר אחר , שאינו נתפס כמעורב במחקר שלשמו באו .  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה