חוק דרכי תעמולה נחקק במקור בשנת , 1959 לפני יותר מחמישה עשורים . תכלית החוק הייתה לקדם את הדמוקרטיה בישראל ; הוא נועד לאפשר דמוקרטיה דיונית שמתקיימים בה חופש ביטוי פוליטי וגם שוויון הזדמנות וסיכויים לכל הרשימות , בלא הפרעה . החוק נועד גם לאפשר לאזרחים לממש את חופש הבחירה שלהם באופן מושכל , מתוך מגוון של דעות , בהיעדר השפעה לא הוגנת ומתוך מימוש זכותם לדעת . החוק התכוון גם למנוע בזבוז–יתר של כספי מדינה על תעמולת בחירות . ואולם החוק , כלשונו , כבר אינו מגשים את תכליותיו כראוי . השינויים בנוף התקשורתי והפוליטי הפכו אותו לאנכרוניסטי . במציאות של היום הוא יוצר עיוותים בתהליך הדמוקרטי , חוסר הגינות ואפליה בין אמצעי התקשורת . אנו מציעים 8 רפורמות בחוק דרכי התעמולה : ( 1 ) לקבוע כללים לפי עיקרון חוצה–מדיה האדיש לסוג אמצעי התקשורת . ( 2 ) לבטל את איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ב–60 הימים שלפני הבחירות . ( 3 ) לאפשר לרשימות מועמדים לרכוש פרסומות פוליטיות בטלוויזיה ב–14 הימים שלפני הבחירות ולהותיר את ההסדר הנוהג המקצה שידורי תעמולה בלא תשלום לרשימות ברדיו ובטלוויזיה הציבוריים בלבד . ( 4 ) לקבוע תק...
אל הספר