לורנזו דיטומאסו ההשלמה ההדרגתית של עיצוב קאנון התנ"ך העברי במאות האחרונות לפנה"ם לא השפיעה על המשך התפתחותה של הספרות העברית ובייחוד של היצירות שהיו קשורות בגיבורים מקראיים . חיבורים אלו נכללו באופן חלקי , בצורת תוספות , בתרגום השבעים - המקרא של היהודים דוברי היוונית בעת העתיקה . צורה זו הועברה לנצרות הקדומה כחלק מהמקרא ( הברית הישנה . ( במערב נקראו כתבים אלו כתבים אפוקריפיים ( ספרים חיצוניים . ( הפרוטסטנטים השמיטו אותם כליל מהקאנון המקראי ; והמסורת הקתולית הרומית הפכה אותם לשוליים , בהבדילה אותם בתוך המקרא בקובץ נפרד של ספרי קאנון משניים . מדובר בספרים טוביה , יהודית , תוספות יווניות למגילת אסתר , ספר חכמת שלמה , בן סירא , ברוך , איגרת ירמיה , שלושת המילואים היווניים לספר דניאל ומכבים . א-ב באורתודוקסייה המזרחית תרגום השבעים והתרגומים על פיו היו הקאנון הרשמי . לפיכך המקרא במסורת האורתודוקסים כולל , עם ספרי הקאנון המשניים , גם טקסטים כגון תפילת מנשה , מזמור קנ"א , עזרא א ומכבים ג ( ובמקרים אחדים גם מכבים ד . ( התנ"ך האורתודוקסי הסלבי מכיל גם הוא את כל הכתבים הנזכרים , אולם במקרא האורתו...
אל הספר