בהיותי אני בחצר המטרה ' הייתי רגיל לקרוא בספר תהילים בלילה אשמורות . ויהי בהגיעי לילה אחת אל שיר : "המעלות אל ה ' בצרתה לי וכר '" זלגו עיני דמעות ואבינה בדברי ' אלו עלי נאמר אותו המזמור . יען כי אני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי במרמה אשר פרשו לרגלי ואשר עלי חשבו מחשבות . [ אויבי הצהירו [ : "נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ החיים . " ואתפללה אל ה ' בשיר זה המעולה בתגבורת קול בכי נהי ויללה מאד : "יציל נפשי משפת שקר מאיש שפת שקר ומרמה . מה יתן לך אתה האיש הבליעל ומה יוסיף לך לשון רמיה ועולה ? אשר שננת כחרב לשונך וכנחש הקדמוני פיתתני ואתפתה אל דבריך . " > א ) ומה נעמו דברי ר ' יוחנן בפ " ג בעירובין [ על תהלים קכ , ג : [ "א ] "ל הקב " ה ] ללשון : 'כל אבריו של אדם זקופי ' ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים . ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם וא י של בשר . "מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה "" וכו "' . ' [ ובהמשך פרוש התהלה ] "חצי גבור שנוני 12 "' לשונך [ של אליעזר מהעלמייא ?[ תהגה מרמה ועולה כחצים שנוני ' היוצאים במסתרי ' מקשתו של גבור ואיש מלחמה והורגים מרחוק לאיש לא ישמר מהם...
אל הספר