( עא ) ויהי כדברי את הדברים האלה ואשא עיני וארא לנגדי איש לבוש בדים זקן ונשוא פנים . והוא עוטה מעיל תהלה ותפארת ונהורא רבה עמיה שרא . ואשאל עליו את א " א ויאמר היותו איוב והוא הולך לעשות איזה שליחות מבוראו כמלאך אלקים . ואשתומם כשעתא חדא על הדבר ואומר : "ברוך ה ' אשר זכני לראות את האיש האלקי הזה . אכן לשקר הייתי סובר כל ימי כההוא מרבנן דיתיב קמיה דר ' שמואל בר נחמני ואמ י : 'איוב לא היה ולא נברא אלא למשל היה . ' וכל שכן בראותי כל שאר חכמי ישראל חולקים בזמנו אמרתי באמת הלכתא כמאן דאמר דלא היה רק למשול משל . ותניא דמםייע לי הנשר הגדול הרמב " ם ז " ל בספרו הנכבד מורה נבוכים חלק ג ' פכ " ב ושם הואיל באר זה הדבר גם מה ר"ל איש היה בארץ עוץ כי 'עוץ ' " שם משתתף לשם איש כמו : 'את עוץ בכורו ' והוא ציווי בעצה והנהגה 'עוצו עצה " ושימו על לב הדברים הכתובים בספר והדעות החלוקות בהשגחה . ועל כן תארו באיש תם וישר ולא בחכם שאלו היה חכם לא היה מסופק עליו ענייניו . ומה זה אמרת אדוני שהאיש הזה הבא לקראתינו הוא איוב " ? ( עב ) ויען א " א ויאמר : "אמנם תדע כי כן שאיוב היה ונברא כמו שאמר ר' יוחנן בבראשית רבה...
אל הספר