קבוצה זו לא התחילה את העיון בפרשת גן עדן בתשתית המקראית , אלא בעיונים ביצירות ספרותיות , המתייחסות לפרשה זו באופן חלקי או מלא . מבין אלה נבחר קטע חתרני לשמש כנקודת פתיחה , כדי לעורר במכוון סקרנות , מחשבה , תמיהה ואפילו התנגדות – השערות שהתאמתו , כפי שמוכיחים משובים וריאיונות , המתוארים בהמשך . להלן דרך ההוראה המפורטת . בסיפור על אהבה וחושך ( עוז , – ( 2002 רומן עב כרס בעל יסודות אוטוביוגרפיים – מפרש פאפא , סבו של עוז , המחבר-המספר , בדרך משעשעת עד דמע את פרשת גן עדן . הנה הקטע , שאכננו לנוחות הדיון , 'התפוח המורעל . ' רק למראה התאכזרות היה פאפא מאבד את סלחנותו המשועשעת . אל הרשעות התייחס בתיעוב . עיניו התכולות השמחות היו מחשיכות לשמע מעשים של זדון : "חיה רעה ? אבל מה זאת בכלל חיה רעה ?" כך היה מהרהר לו ביידיש , " הרי שום חיה אינה רעה . שום חיה אינה מסוגלת להיות רעה . החיות עוד בכלל לא גילו את הרוע . הרוע הוא המונופול שלנו , של נזר הבריאה . אז אולי בכל זאת אכלנו שם בגן עדן מהתפוח הלא-נכון ? אולי בין עץ החיים ועץ הדעת צמח לו שם בגן עוד עץ אחד , עץ ארסי שלא כתוב בתורה , עץ הרוע ( הוא היה ...
אל הספר