טל אילן הצביעה על תופעה מעניינת : בחומר האפיגרפי מימי הבית השני ( ועד מרד בר כוסבה ) נוהג בדרך כלל הכתיב הארוך בשמות תיאופוריים מן הטיפוס יהוחנן , ואילו בספרות התנאים כפי שהיא מסורה לנו ובחומר האפיגרפי מתקופת האמוראים נוהג הכתיב הקצר מן הטיפוס יוחנן . כנגד זה , בדרך הכתיבה של השם יהושע מתגלה תופעה הפוכה . השם הקצר ישוע , השכיח בחומר שזמן כתיבתו ומסירתו ימי הבית השני , מתארך ליהושע בספרות חז"ל . והרי הצעתה של אילן לפשר ההיפוך הדיאכרוני הזה בספרות חז"ל : " חזרה אל הכתיב המקראי התקני הוא הסבר המתרץ גם את התארכות השם יהושע וגם את התקצרות יתר השמות . " ובהמשך הדברים הוסיפה : " זהו הסבר אחד ויכולים להיות טובים ממנו . על אלה נשמח לשמוע . " הנה הסבר אחר לתופעה המעניינת הזאת . א . יהוחנן-יוחנן-יהוחנן-יוחנן לא תמיד קיים " כתיב מקראי תקני , " אף שהכתיב הקצר של השמות מן הטיפוס יהוחנן שכיח יותר במקרא . מהו הכתיב המקראי התקני לשם י ( ה ) ורם , המופיע 29 פעמים בכתיב ה'ארוך' ( יהורם ) ו–25 פעמים בכתיב הקצר ( יורם (? האם הכתיב הארוך יהואחז , המופיע 20 פעמים במקרא , מוציא מן התקן את הקצר יואחז , הנקרה 4...
אל הספר