במסורת היהודית מאפיינת ההתגברות על היצר את הצדיק . כיבוש היצר מזוהה כגבורה ( על פי האמרה מפרקי אבות " איזהו גיבור – הכובש את יצרו . ( " על פי מקבים ב חיזק האל את לבה של חנה כדי לעזור לה במשימה של כיבוש היצר האימהי והרצון להישאר בחיים . בפילוסופיה של יוון העתיקה כיבוש היצר מקובל כמעשה שיש בו משום חכמה . הגישה שיש לאהוב את האמת והחכמה ולהעדיפן על פני הרצון לחיות גלויה גם בספרי מקבים , והאמונה היהודית משולה לאמת ולחכמה . לספרי מקבים הייתה השפעה ניכרת על הנצרות במאות הראשונות לספירה , במיוחד בעיצוב דמותן של נשים קדושות . בסיפור המתייחס לפרפטואה ולפליקיטס , הקדושה המעונה פרפטואה מופיעה כאישה רומית ממעמד האצולה היודעת קרוא וכתוב . יזמתה לנטוש את ילדיה כדי למות על מזבח האמונה הנוצרית נובעת מדעתנותה ומחכמתה . המורשת הנוצרית גורסת שאם חנה בחרה להישאר בחיים ולהיות נוכחת בעינויים של שבעת בניה במקום להתאבד אחרי הבן הראשון , הרי זה בשל גישתה הפילוסופית הרחבה 25 לסרי , תשמ"ז , עמ' . 200 והתגברותה על רגשות אימהיים . בהתנהגותה הוכיחה שהשכל והתבונה מסוגלים להתגבר על כל סערה רגשית . יוצא מזה שהרצון להפו...
אל הספר