כמה הערות על ההלכה הכוהנית ומעמד הכוהן בה יובילו אותנו לסיכום . הגישה שלכוהנים מעמד מרכזי בעולם הדתי הנחתה את אנשי העדה שעה שיצרו את חוקי קבוצתם שלהם . אנשי העדה קובעים שההנהגה מסורה לכוהנים , וכמה אמירות בכתבי העדה מלמדות שהיתה תביעה להנהגה אבסולוטית של הכוהנים בעדה : ' רק בני אהרון ימשלו במשפט ובהון' ( סרך היחד ט , ז (; ' ובמקום עשרה אל ימש איש כהן מבונן בספר ההגי על פיהו ישקו כולם' ( ברית דמשק יג , . ( 2–3 ואולם לאמתו של דבר הכתבים מגלים מציאות מורכבת יותר ובה מתח מתמיד בין התביעה להנהגה כוהנית ובין שיתוף כלל חברי העדה . ההחלטות מוכרעות , כך נקבע בסרך היחד , ' על פי בני אהרן המתנדבים ביחד להקים את בריתו ולפקוד את כול חוקיו אשר צוה לעשות ועל פי רב ישראל המתנדבים לשוב ביחד לבריתו' ( סרך היחד ה , . ( 21–22 בסרך היחד גם מובהר שהיכולת השכלית היא הקובעת בהכרעות : ' וכתבם בסרכ איש לפני רעהו לפי שכלו ומעשיו להשמע הכול איש לרעהו הקטן לגדול ולהיות פוקדם את רוחם ומעשיהם שנה שנה , להעלות איש לפי שכלו ותום דרכו ולאחרו כהעוותו' ( סרך היחד ה , . ( 23–24 נמצא אפוא שהכוהנים מוזכרים כקבוצה נפרדת אולם...
אל הספר