כפי שראינו , רש"י מכנה את תופעת הנושא הסתמי בשמות שונים : " מקרא קצר , " " לשון קצרה , " " מקרא חסר . " במקום אחר הוא דן בתופעה זו ומביא כמה דוגמות לשימוש של נושא סתמי : ... . 25 ואם תאמר : להורות בא שאילו תחלה נבראו , ופירושו : בראשית הכל ברא אילו – ויש לך מקראות שמקצרים את לשונם וממעטים תיבה אחת , כמו כי לא ס ָ גר דלתי בטני ( איוב ג , י ) ולא פירש מי הסוגר , וכמו ישא את חיל דמשק ( ישעיהו ח , ד ) ולא פירש מי ישאנו , וכמו אם יחרוש בבקרים ( עמוס ו , יב ) ולא כתב ' אם יחרוש אדם בבקרים , ' וכמו מגיד מראשית אחרית ( ישעיהו מו , י ) ולא כתב ' מגיד מראשית דבר אחרית דבר' – אם כן תמה על עצמך , שהרי המים קדמו , שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים , ועדיין לא גלה בריאת המים מתי , למדת שקדמו לארץ . ועוד , שהשמים מאש ומים נבראו . על כרחך לא למד המקרא בסדר הקדומים והמאוחרים כלום . ] בראשית א , א [ רש"י משווה כאן בין שני סוגי משפטים : משפטים עם נושא סתמי , ובהם לא פירש הכתוב מי עשה את הפעולה ; ומשפטים שחסר בהם מרכיב דקדוקי , 15 יש לצרף לכאן גם את פירושו לבראשית מא , יג , שגם שם יש נושא סתמי . במהד...
אל הספר