נחזור ונעיין כאן בכמה הערות פרשניות של רש"י שעוררו ויכוחים בין הפרשנים , ומהן אפשר לראות שהשיקול הדקדוקי היה עבור רש"י השיקול המכריע בבחירת הפירוש . . 46 ומשה , מאותו עון והלאה , יקח את האהל – לשון הווה הוא : לוקח אהלו ונוטהו מחוץ למחנה ... וקרא לו – והיה קורא לו אהל מועד , הוא בית וועד למבקשי תורה ... יצא אל אהל מועד – כמו יוצא . ] שמות לג , ז [ 45 וכבר עמד על כך ברנדין בהערותיו ללעז הזה אצל דרמשטטר ( ראה דרמשטטר , הלעזים , לפסוק זה . ( 46 בנית , י"רש , 'עמ 65-66 סבור שהמילה " הלוך" היא בבואה של לעז צרפתי המבטא את ההרגליות , ואם כן אין לחפש כאן מראה מקום לפסוק מן המקרא . אבל גישה זו איננה מוסכמת על הכול , ראה למשל קטן , ביקורת . . 47 והיה – לשון הווה . כצאת משה מן המחנה ללכת אל האהל , יקומו כל העם – עומדין מפניו , ואין יושבין עד שנתכסה מהם . ] שמות לג , ח [ . 48 ושב אל המחנה ... – תרגומו : ' ותאיב למשריתא , ' לפי שהוא לשון הווה , וכן כל העניין ... ] שמות לג , יא [ בהערות האלה רש"י מפרש כי סדרת הפעולות המוזכרת בשמות לג , ו-יא מתארת תהליך שחזר ונשנה בכל פעם שיצא משה אל המחנה ושב אליו בת...
אל הספר