רש"י מבחין בין שלושה זמנים המובעים על ידי צורות הפועל : זמן העבר , זמן העתיד וההווה . זמנים אלה מובעים על ידי שתי צורות בסיסיות : צורת קטל להבעת זמן העבר , וצורת יקטל להבעת זמן העתיד . וי"ו הבאה בראש צורה הופכת את זמנה ( מעבר לעתיד או מעתיד לעבר . ( והרי כמה הערות פרשניות המייצגות את שיטתו של רש"י בנושא . . 1 הנה יד ה' הויה – לשון הוה , כי כן יאמר בלשון נקיבה על שעבר : היתה , ועל העתיד : תהיה , ועל העומד : הויה – כמו עושה , רועה . ] שמות ט , ג [ פאלמר , מודאליות , עמ' , ( 216-218 ואין כאן המקום להיכנס לעובי הקורה בה . אנו נצא מן ההנחה שהבעת העתיד כשלעצמה יכולה להיחשב לציון זמן ( בעקבותיו של קומרי , זמנים , עמ' . ( 48-43 17 אבן עזרא לשמות טו , א . ובדומה לו התבטא גם ק"רד בפירושו לשופטים ב , א . 18 פ"חרל , אבן עזרא , 'עמ . 232 ז' 19 מוראוקה–ואון , דקדוק , 'עמ 325 ( התרגום שלי . ( –ח"ג וראה גם בן–חיים , זמני הפועל , עמ' . 69 20 כך הנוסח אצל ברלינר , ראשון . ברלינר , פירוש מביא בסוגריים מרובעים אחרי המילים " לשון 21 במילים מועטות אלה ניסח רש"י בתמצית את שיטתו : יש ציון של זמן עבר , והוא מו...
אל הספר