1.4 מילות היחס כקובעות משמעותו של הפועל

אחת המסקנות הנגזרות מתופעת ההצרכה היא שמילות יחס שונות הבאות אחרי 72 הפועל יוצרות ערכים מילוניים שונים , ובניסוחו של חיים רוזן : " אין המדובר בהצרכה משתנה של פועל אחד , אלא בפעלים השונים זה מזה בהתנהגותם 73 התחבירית ובמשמעותם כאחד . " גם רובינשטיין עוסק בכך בהרחבה בתיאורו לצירוף הפועלי בעברית החדשה , והוא מבדיל בין משמעויות שונות של אותו הפועל שההבדלים ביניהן נעוצים בשוני במבנה התחבירי . רש"י מבחין במקומות רבים בין משמעויות שונות של פעלים וקובע כי הן תלויות במילות היחס השונות הבאות עם אותם פעלים . כמובן , ייתכן שבחלק מן הפסוקים פירושו נובע מן ההקשר של התוכן , ולא מן השוני במילת היחס הבאה עם הפועל . אבל ראינו כבר בפועל שעה ( לעיל סעיף ( 1 . 1 שהבחנת המשמעות נשענת על השוני במילת היחס , ולאור מה שנאמר שם , סביר שגם 70 ראה בורוכובסקי , הפועל , עמ' . 174 71 ראה שם , 'עמ . 172-173 72 ראה רוזן , עברית , 'עמ . 114 73 רובינשטיין , הצירוף הפועלי , סעיף , 0 . 4 וכן סעיף , 2 . 12 שכותרתו " הצרכות שונות – משמעויות שונות . "  אל הספר
מוסד ביאליק