פרדיגמות וראיות אף על פי שהשקפות כרוכות בהנחות לגבי עובדות ולגבי סיבות , השקפה איננה "פרדיגמה" במובן דגם תיאורטי של הסיבתיות , נוסח תומם קרן . השקפה היא תחושה , אינסטינקטיבית כמעט , לגבי טיבם של דברים ואופן פעולתם . ה"פרדיגמה" של קון היא ישות מפותחת הרבה יותר מבחינה אינטלקטואלית , והיא כוללת "חוק , תיאוריה , יישום ומכשור" מדעיים גם יחד . השקפות יכולות להוביל לפרדיגמות , הן במדע והן בפוליטיקה , בכלכלה , במשפט ובתחומים אחרים , אבל השקפות ופרדיגמות הן שלבים שונים בתהליך האינטלקטואלי . הן במדע והן במחשבה החברתית , השקפות והשראות באות תחילה , ורק בהמשך מסדרים אותן באופן שיטתי בפרדיגמות - המקיפות תיאוריות ספציפיות וגם את ההיפותזות הממוקדות שלהן , שאותן אפשר לבדוק לאור הראיות . במושגים האינטלקטואליים הכלליים האלה , השקפות על תופעות טבע והשקפות על חברה מתנהלות בדרכים מקבילות . אולם פרדיגמות מנוגדות במדע אינן מתמידות להתקיים מאות שנים , כמו שמתמידות פרדיגמות הנגזרות מן ההשקפה הגדורה ומן ההשקפה הלא גדורה בפוליטיקה , בכלכלה , במשפט ובמחשבה החברתית בכללותה . בתחום הכימיה , תיאוריית הפלוגיסטון * ות...
אל הספר