דושיח של שבחים הדדיים (א, ט־יר)

לססתי ברכבי פרעה דמיתיף רעיתי : ט נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים : ת 1 רי זהב נעעגוה לזל עם נקרות הכסף : יא עד שהמלך במסבו נרדי נתז ריחי : \ צרור המר ! דודי לי בין שדי ילין : 1 א # כל הכפר ו דודי לי בכרמי עין גדי : יי מבוא שיר בן שישה פסוקים . בשלושת הראשונים ( ט יא ) מדבר הדוד בשבח יופיה של הרעיה , ובשלושת האחרונים ( יב יד ) היא מדברת בשבחו . לפי סמיכות השירים ניתן לפרש שהדוד שבשיר הקודם סיים את הדושיח ( פס' ח ) הוא גם הפותח בו בשיר זה . אם לעיל נמנע מציון הקרבה ביניהם , הרי שכאן חלה התקדמות והוא מכנה אותה " רעיתי . " בין שני חלקי השיר , השווים באורכם , ניכר תואם ברור : הוא מכנה אותה "רעיתי" ( פס' ט ) והיא מכנה אותו "דודי" ( פס' יג יד . ( הוא מדמה אותה לדבר הרחוק מעולמו ( פס' ט ) והיא אותו לבשמים הקרובים אליה ( פס' יג יד . ( הוא מדגיש את יופיה ותכשיטיה , שעוד יוסיף עליהם ( פס' י יא : ( היא רואה בו את התכשיט ( פס' יג . ( הוא מונה שלושה סוגים של תכשיטים : תורים , חרוזים , נקודות ( פס' י יא ) והיא מונה שלושה סוגי בשמים : נרד , מור , כופר ( פס' יב יד . ( התואם מעורר את השאלה האם דבריהם בל...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס