ודבקים בערך השוויון - המפגש עם תרבות שמתחילה בהיררכיה מפתיע אותם מאוד . " בגרמניה , " אמר לי מרואיין המבין את שפת הסוציולוגיה , " ההיררכיה מקובלת על רוב הציבור , אז אין את החשש מזה שאנשים שמתחתי בהיררכיה לא יצייתו לי . אתה סומך על הסדר החברתי , ומאמין שכשם שאתה מקבל את הסמכות של אלו שמעליך , אלו שמתחתיך יקבלו את סמכותך . " ואכן , עובדים גרמנים מכבדים את ההיררכיה במקום העבודה ; ילדים גרמנים מקבלים את סמכות הוריהם ; עוברי אורח מצייתים לסמכות הרשויות העירוניות ; ואזרחים מצייתים לכל מי שלובש מדים . אולם ישראלים רואים בקבלה הממושמעת של היררכיה ובציות לה משהו בלתי אנושי ובוודאי בלתי אישי . הם מתקשים בהבנה אמפטית של ההבדל התרבותי , כיוון שהם מזהים שיש משהו מכני ביחסים הבין אישיים , איזשהו טריז מכשירי החוצץ בין אנשים . ואכן , היחס בין אדם לחברו בגרמניה שונה מן האידיאל התיאולוגי שאותו אפיין הפילוסוף הגרמני יהודי ולימים הישראלי מרטין בובר : יחס של אני ואתה . מדובר על יחס קאנטיאני , שבו אדם הוא מטרה לחברו ולא אמצעי להשגת מטרותיו האגואיסטיות . גרמניה המודרנית , רמז בובר , נפלה מגן העדן של יחסי " א...
אל הספר