העמדות בעניין עתיד השטחים הן מפגש של עמדות ערכיות עם הערכות מצב של סיכון וסיכוי ביטחוני-אסטרטגי . אף שאין קשר לוגי בין השתיים נראה שבשיח הישראלי מתקיימת ביניהן זיקה כדלקמן : המתנגדים לוויתור כלשהו מבחינה אידאולוגית נוטים לטעון שאפילו ויתורים לא יביאו שלום , ואילו התומכים בוויתורים מסיבות מוסריות או אסטרטגיות מציגים לעתים קרובות את השטחים כמעמסה או כנדל"ן זר ואינם שותפים לשיח על ארץ ישראל כנחלתו של עם ישראל וכערך שמחויבים אליו . ואכן , אף על פי שהאידאולוגיה של הימין הדתי מצדיקה עקרונית את " מסירות הנפש" למען ארץ ישראל , שפירושה המעשי העדפת השליטה בכל שטחי ארץ ישראל על פני הסדר שלום , ואף רואה בה חובה , הדברים אינם מוצגים זה מול זה , משום שהערכת המצב המדינית-ביטחונית משתלבת אצלם עם העמדה הדתית-אידאולוגית . לעומת זאת אפשר לתאר את עמדת השמאל הישראלי כגורסת שוויתור על השטחים הוא גם מוסרי ונכון וגם יביא שלום . כמובן , בין הקצוות מימין ומשמאל יש גם עמדת ביניים שמוכנה לוויתורים תמורת שלום אבל ספקנית אשר לאפשרות השגתו . העמדה ההגמונית בציבור הדתי תומכת במה שזכי שלום ויועז הנדל מכנים " תפיסת העי...
אל הספר