הפקודות הגרמניות לא זו בלבד שאסרו על סחר כלשהו בין יהודים ללא יהודים , אלא גם אסרו באופן חד משמעי על הכנסת מצרכים לגטו . 18 קרוק , עמ' ו-412 370 ( נרשמו ב-13 באוקטובר -17וב בנובמבר ( 1942 בהתאמה ; ארד , עמ' ; 251-252 ארכיון מורשת D . 1 . 4638 עדות שמעון לוסקי , עמ' ; 1 דבורז'צקי , עמ' . 134-135 ההוצאה לפועל של ההוראות הייתה בידי השומרים בשער הגטו שהורכבו משוטרי משמר השער של המשטרה היהודית ומאנשי משטרה וביטחון ליטאים וגרמנים . משמר השער היה מפקח על השבים מהעבודה , בודק אותם ועורך בהם חיפושים כל אימת שעלה חשד להברחת מצרכים . מדיניות הבדיקות לא הייתה עקבית : היו תקופות שבהן המעבר היה פשוט וקל , ללא חיפושים , תוך התעלמות ועצימת עין מצד השוטרים , והיו זמנים של בדיקות מדוקדקות ושל עונשים חמורים . העובדים אף פעם לא ידעו מה מצפה להם בשער , והשיבה לגטו הייתה מלווה בחרדה תמידית . לא אחת היה מורר עצמו מגיע לשער ועורך חיפושים , אך למעשה די היה בהופעתו כדי שהמשמר יעבור לקיצוניות ויפגין את "יעילותו" במילוי התפקיד . במקרים כאלה היו השוטרים היהודים מוכיחים את חריצותם ולא חוסכים מכות מ"הפושעים . " ביומ...
אל הספר