היחסים בין הדיירים היו מתוחים ביותר , על סף התפוצצות , כל אחד ניסה לשמור על הפינה שתפס . הדיירים היו אוסף מקרי לחלוטין של אנשים שבאו משכבות חברתיות שונות – אינטליגנציה , פשוטי עם , סוחרים ובעלי מלאכה . 11 , כ-000 איש , שהיו דחוסים בתוך שלושים ושש חצרות נאלצו להתקיים בצוותא בתנאי צפיפות ומחסור קשים לתיאור . תפקידה של מחלקת הדיור היה לתת תמונת מצב על הנעשה , לווסת את התושבים בין הדירות וגם לספק מגורים ליהודים שהגיעו מדי פעם מהגטו הראשון . תזוזות בלתי פוסקות של תושבים , שנבעו מאיחוד משפחות ; מעבר לדירות של מכרים ; כניסה למרתפים ולעליות גג מוזנחים וכו , ' היקשו על מלאכת הרישום , אך לבסוף נבנתה רשימה שכללה 9 , 000 שמות . פעולה מבורכת נוספת הייתה אספקת דיור לחולים , לזקנים ולגלמודים שלהם הוקצו מקומות בכמה קלויזים – בתי כנסת קטנים . המחלקה גם מצאה מענה לצורכי הציבור – המרפאה , למשל , שוכנה באולם הקריאה של ספריית סטראשון שב"שולהויף" – מתחם בית הכנסת הגדול ( ובכך גם התאפשרה שמירה על הספרים יקרי הערך (; בית הספר הוקם במבנה של "בית הכנסת של הקברנים , " אף הוא ב"שולהויף , " והמתגוררים בו פונו לדיר...
אל הספר