אחת ההתמודדויות הקשות בחיים היא ההתמודדות עם שינוי מצבי הקרבה הפנים - משפחתיים , ברבדים האינטימיים ביותר . מערכת היחסים בין הורים לילדיהם ה נה מצד אחד המערכת היציבה ביותר , מבחינת הנאמנות הבלתי - תלויה בדבר ( כך לפחות בבסיס הקשר , בדרך כלל , ( ומצד שני זו דווקא המערכת המשתנה ביותר בין תקופת חיים אחת לאחרת , כאשר השינוי הנדרש הוא בין מצבים טוטליים : ממצב של חיבור ותלות מוחלטים למצב של שחרור ומתן מרחב עצמאי . השינוי הנדרש הוא משני הצדדים - הן מצד ההורה והן מצד הילד , והוא בהחלט אינו בא תמיד בטבעיות או בהתאמה , בין אם מצד אחד מן השניים ובין אם משני הצדדים . אני עצמי כבר הספקתי לחוות את הקושי בשינויי מצבים שכאלה הן כבת והן כאם . הן כשיצאתי מבית אמי להקים את ביתי החדש , והן כשהתחלתי להידרש להיפרד מילדי , ולאפשר להם להיבנות כעצמאים במסגרות שבהן הם לומדים , או במרחבים שאותם הם בונים לעצמם . אודה ולא אבוש , היה לי קשה בשתי החזיתות . אגע כאן בשני סיפורים , אשר בשניהם נוכחת בעיני נקודה זו , כשכמובן בכל אחד מן הסיפורים צפות לצדה נקודות רבות ומרתקות נוספות . בסיפור הראשון זו האם שמתקשה להינתק מבנה...
אל הספר