" י ום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת . " ( ישעיה לה , א ) לעבר הדרום סמלי הדבר שאת היוזמה הנועזת של הייעור בנגב הוביל גיאולוג . לא שינויים גנטיים של עצים , אלא שינויים בתצורות הנוף ובזרימת מים במדבר הם שהולידו שטחי יער חסונים באזורים הצחיחים למחצה של ישראל . יצחק " איציק" משה פעל למען ההגדרה מחדש של דרכי נטיעת עצים בישראל יותר מכל אדם אחר בשלושים השנים האחרונות . אדם צנוע , נבון , ובעל מזג טוב מאין כמוהו , שזכה יותר מכל היערנים האחרים להוקרה בינלאומית ולרחשי חיבה מצד עמיתיו . למרבה האירוניה , היערות החדשים שהוא יצר באזורים הצחיחים של ישראל הם נושא למחלוקת עמוקה ביותר . בשנת , 1982 לא היה איציק משה בטוח כלל שיוכל אי פעם למצוא את מחייתו בעזרת התואר שלו בגיאולוגיה . אחרי שהשלים את לימודיו בירושלים , חזר לביתו שבאשקלון , וגייס לעצמו כמה עבודות אד הוק בעריכת סקרים גיאולוגיים לפרויקטים של שימור . באותה עת חיפשה קק"ל מומחה לשימור קרקע , ומשה שמח כשהוצעה לו משרה קבועה במרחב הדרום , במרכז שבגילת . מאז היה זה בסיס הבית לכל פעילותו .
אל הספר