הלכה אתיופית על פי מנהג יהדות אתיופיה , אישה נשואה חייבת לכסות את ראשה במטפחת . אישה שזינתה או חרגה מגדרי הצניעות פורעים את ראשה . לעומת זאת , בת רווקה לא צריכה לכסות את ראשה . יש שהסבירו ששיער מגולה סתם אינו נחשב " ערווה " כזרועות ורגליים מגולות , ויש לכסותו מסיבה אחרת . השיער הוא כבודה של האישה , לא סתם נשים טורחות בתסרוקתן ובתספורתן . האישה חשה שהשיער הנאה מכבד אותה ומציג אותה כלפי הציבור . כל עוד האישה אינה מיוחדת לאיש , אין בכך רע . אך כאשר האישה נשואה לאיש , והרי היא עצם מעצמיו ובשר מבשרו , כבודה צריך להיות מוצנע בתוך הבית פנימה ושמור לבעלה . אין הכוונה שהאישה תצא לחוץ באופן בזוי חלילה , אך את ההופעה המיוחדת ביותר היא שומרת לבעלה . זה מעין סימן ואות המייחד אותה דווקא אליו , וזה גם סימן לזרים שהיא כבר נשואה . רווקה אינה זקוקה לסימן הזה , ואדרבה , אם לא תכסה את ראשה כולם ידעו שהיא פנויה ושאפשר לבקש את ידה . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 387 בתורה אין הוראה מפורשת המצווה על אישה נשואה לכסות את ראשה , ואין אזכור של אישה שכיסתה את ראשה . כיסוי בצעיף מוזכר אצל רבקה ( בראשית כד , סה ) ואצל...
אל הספר