מוקצה בשבת

הלכה אתיופית המושג " מוקצה " לא היה מוכר ליהודי אתיופיה ולמעשה הם לא טלטלו מוקצה שהרי הם נשמרו מכל מלאכה בשבת . עם זה , לצורך עבודת הא - ל הותר לטלטל כל דבר . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית מוקצה הוא חפץ שנאסר בטלטול . חכמים מנו סוגים שונים של מוקצה : א ) כל כלי שמיוחד לעשיית מלאכה האסורה בשבת , אין לטלטלו שמא תיעשה בו מלאכה אסורה . המשנה מונה כלים שעיקר תשמישם לאיסור , אך הותרו בטלטול לצורך מלאכה מותרת , " נוטל אדם קורנס 312 לפצע בו את האגוזים , קרדום לחתוך בו את הדבילה ;" ב ) מוקצה מחמת מצווה - תשמישי קדושה שהוקצו למצוותם ; ג ) מוקצה מחמת חסרון כיס - כלי שמקפידים שלא להשתמש בו אלא לתשמיש המיוחד לו . בכלי שכזה אסור להשתמש בשבת אף לצורך מלאכה המותרת , ואפילו אם עיקר תשמישו של כלי זה אינו למלאכה של איסור ; ד ) מוקצה מחמת גופו - דבר שאינו לא מאכל אדם ולא מאכל בהמה , לא כלי , ולא צורת כלי עליו , כגון קורת עץ , אבנים , עפר וחול . בטעמו של איסור טלטול בשבת ישנה מחלוקת בין הרמב " ם לראב " ד . לדעת הרמב " ם , מניעת טלטול החפצים משמרת את צביון השבת , כמו שהזהירו נביאים וציוו ש " לא יהיה הילוכך בשב...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)