קידוש על היין

הלכה אתיופית על פי מנהג " ביתא ישראל , " חל איסור מוחלט להשתמש ביין , לכל מטרה , אף לדברים של מצווה . היין נחשב מוקצה מחמת מיאוס משום שהוא נושא רוח רעה . כל מי שמשתמש ביין כמוהו כעובד עבודה זרה . היחס השלילי ליין נובע מהשימוש הרווח ביין לעבודה זרה . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 273 274 מן התורה אסור לשתות יין שנתנסך לעבודה זרה . חז " ל גזרו שלא לשתות כל יין של נוכרי משני טעמים : א ) שמא נסכוהו לעבודה זרה ; ב ) "משום בנותיהם " - שתיית יינו של גוי עלולה לקרב את היהודי לגוי ולהוביל לנישואי תערובת בסופו של דבר . המנהג המומלץ בארץ ישראל הדור הראשון המואס ביין , שמסמל בעיניו עבודה זרה , אינו חייב לברך ולקדש על יין . ברם , בדור השני של יוצאי אתיופיה , אשר עברו טרנספורמציה בגישה ליין כמשקה המיועד לעבודה זרה , אם ברצונם להמשיך לקדש רק על חלה רשאים , אך עם זה , הקידוש ביין הפך לסימן היכר מובהק לכל יהודי ולכן עליהם לקדש על יין כשר כנהוג בתפוצות ישראל .  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)