ערבות, עצלות ורשעות (ו, א־יט)

ו א בני אם ערבת תלןעת לזך כפיך : ב נולןשת ב : אמךי פיך נלכךת באמךי פיך : ג ע & ה זאת אפוא ו בני והנצל כי באת בכף רעף לך התרפס וךהב רעיך : ד אל תתן שנה לעינ ' ך \ ותנומה ה הנצל כצבי מי ' ד- וכצפור מ ^ ד ןקוש : ו לך אל נמלה עצל ךאה ךךכיה וחכם : ז אשר איך לה לןצין שטר ומ ^ ל : ח תכין בלןיץ לחמה אגרה בלןציר מאכלה : ט עד מתי עצל ן תשכב מתי תלןום מ ^ נתך : > מעט ש נות מעט רעומות מעט ו חבק ידים לשכב : יא ובא כמהלז ומחסרך ' כאיש מגן : יב אדם בליעל איש און ' הולך עק ^ ית פה : ע קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו : ^ יד תהפכות ו בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח : טו על כן פ תאם יבוא איךו פתע 'ישבר ואין מךפא : טז שש הנה שנא יהוה ^ ו ' בע תועבות נפשו : > ז עיניםר מות לשון שקר ' וידים ש י פכות דם נקי : לב חרש ' ן ; מח 1 ב !^ ת און רגלים ממהרות לרוץ לרעה : > ט יפיח כ זבים עד שקר ומשלח 'מדנים בין אחים : ידו מדינים טזן תועבת לקט של שלוש או ארבע הוראות ועצות בעניינים שונים נפס' א ה , ו יא , יב טו , טז יטן , המוגדרות כיחידה נפרדת על ידי מלת הפתיחה "בני " בפם ' א ופתיחה חדשה בפס' כ ; ואין להם עניין באשה הזרה ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס