הזהרה לא להתפתות לרוצחים וגנבים (א, ח־יט)

ח שמע בני מוסר אביך ואל ת טש תורת אמך : ט כי ו לוית חן הם לראשך 'וע נקים לגרגרתך : י בני אם יפתוך ח טאים אל תבא : י יא אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם : } ב > בלעם Y : חיים וחמימים מוךךי בור : ע כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל : יד גורלך תפיל בתוכנו כיס 'אחד יהיה לכלנו : טו ב ; ני אל תלך ב ; ךךך אתם מנע ר גלך מנתיבתם : טז כי רגליהם לרע ירוצו 'וימהרו לשפך דם : r > כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף : n > והם לדמם יארבו 'יצפנו לנפשתם : יט כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח : ההטפה הראשונה עוסקת ברצח ובגנבה שהם חטאים חמורים ביותר > שמ ' כ , יב . < הספר פותח בהם לאו דווקא בשל שכיחותם ואף לא עקב חומרתם אלא משום שחומרתם היא הקלה ביותר להבנה , וראוי לפתוח הוראה בדברים קלים . גם דיני אר נמו השומריים פותחים בענין רצח : " כי יכה איש [ את רעהו ] ומת - איש זה מות יומת ; מלול , קובצי הדינים , עמ' 47 סעיף c 1 רצח וגנבה נחשבים עברות בכל חברה אנושית ויש מהם רתיעה טבעית . יחד עם זאת , אדם עלול להתפתות גם למעשים חמורים אלה . החידוש בהטפה הוא בנימוק שהפשע איננו משתלם כי מבצע הפשע עושה את עצמ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס