למ"ד

- השורש למ"ד הוא שורש מובהק מאגרון החינוך ומהווי של בית הספר במקרא . בעברית המקראית הוא מופיע 68 פעמים , ובספר בן סירא שתים עשרה פעמים . אך בספר משלי הוא מופיע פעמיים בלבד : "ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני " ( ה , יג ;( " ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע " ( ל , ג . ( נרדפו אח ) ז '' השוו שה '' ש ג , ח , וכן אכדית ( ahazu כלל איננו מופיע בספר משלי . השורש למ " ד מורה גם על אילוף בעלי חיים ( השוו יר ' ב , כד : "פרה למד מדבר ;" לא , יז : "שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד ;" הו ' י , יא : "ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש " ( והשוו שופ ' ג , לא : "מלמד הבקר . ("  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס