- שורש צו"ה מופיע בצורות פועליות במקרא 496 פעמים , אך איננו מופיע כפועל בספר משלי אף פעם אחת . לעומת זאת , הצורה השמנית מצוה המופיעה במקרא 181 פעמים , מופיעה בספר משלי עשר פעמים ( כגון ב , א ; ג , א . ( מצוה מופיעה יחד עם מלים אחרות כגון : אמרים , ב ) א ; ז , א , ( תורה , ג ) א ; ו , כ , כג ; ז , ב , ( דבר , ד ) ד ; יג , יג ; יט , טז " צ ] ל דברו במקום דרכיו ([ ותוכחות מוסר ( ו , כג . ( הוצע שבמש ' יט , טז המצוה היא , באופן חריג , מצות ה , ' אך אין סיבה לקבל הצעה זו , ולמעשה מה תורה בספר משלי לעולם היא תורת החכם וההורה ולא תורת אלוהים , אף מצוה היא מצות ההורה ולא מצות אלוהים . בכל שאר האזכורים המצוה היא מצות ההורה . צירוף המלה 'מצוה ' עם מלים אחרות מוסיף תוקף מחייב לדברי ההורה כאילו דבריו הם חוקים , ומדגיש את סמכותו ביחס לבן התלמיד . מכאן שהמצווה שונה באופיה ואף מנוגדת לעצה שהיא דבר שניתן לשקול ואף לסרב לו .
אל הספר