תוכחת ומוכיח

- שורש יכ " ח מופיע 59 פעמים במקרא בצורות פועליות , שמהן עשר בספר משלי , ואילו שמות העצם תוכחה ותוכחת מופיעות במקרא 28 פעמים , ומהן תוכחת מופיעה שש עשרה פעמים בספר משלי . מחוץ לספר משלי נראה כאילו הוכיח הוא לשון שפיטה כמו יש ' ב , ד = מי ' ד , ג : "ושפט בין גוים והוכיח לעמים רבים ;" יא , ג ד : "ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח . ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ ; " איוב כג , ז : "שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח מש ? טי ;" כב , ד : "המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט " ( וראו גם יש ' א , יח : "לכו נא ונוכחה " במשמעות נשפטה יחד . ( בדומה לזה יכ " ח מופיע עם ריב כמו מי ' ו , ב : "כי ריב לה ' עם עמו ועם ישראל יתוכח . " אך מאיוב יג , , "שמעו נא תוכחתי ןךבות שפתי הקשיבו " ניתן ללמוד , אולי , שיכ " ח במשמעות שפט מורה על חלק מתהליך השפיטה , במיוחד על הטענות ההדדיות והנזיפות ההדדיות המובאות על ידי שני בעלי הדין האחד נגד השני , איש מוכיח את רעהו . גם הוכיח במשמעות בחר , הבדיל או ציין ( בר ' כד , יד , מד ) באים מחוץ לספר משלי . ברוב המקרים הוכיח היא לשון נזיפה באדם והצבעה על טעות או עבירה ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס