ערום ועורמה

- שורש ער"ם כתכונה שכלית מופיע במקרא 22 פעמים , מהן אחת עשרה פעמים בספר משלי . הפועל הערים מופיע בספר משלי רק פעמיים ( טו , ה ; יט , כה ) ושם התואר ^ רום שמונה פעמים ( יב , טז , כג ; יג , טז ; יד , ח , טו , יח ; כב , ג ; כז , יב . ( שם העצם המופשט !/ ךמה שהוא התכונה של הערום מופיע שלוש פעמים , א ) ד ; ח , ה , יב . ( עורמה היא סוג חכמה החסרה לפתאים ושיש לתת להם , א ) ד ; ח , ה , ( וערום הוא הפך של פתי ( יד , טו , יח ; כב , ג ; כז , יב , ( של כסיל ( יג , טז ) ושל אוויל ( יב , טז ; יג , טז ; איוב ה , ב . ( מחוץ לספר משלי עורמה היא חכמה שלילית שבה מסתירים כוונה רעה ומוליכים שולל אדם כדי להתנכל לו 1 בר ' ג , א ; שמי כא , יד ; יהו ' ט , ד ; איוב ה , יג . ( עורמה היא ככל הנראה חכמת תכנון ומופיעה יחד עם מזימה , א ) ד ; ח , יב , ( תושייה ( איוב ה , יב ) וזדון ( שמי כא , יד . ( בספר משלי אין לערמה משמעות שלילית . השורש מופיע כמה פעמים יחד עם השורשים כס ) ה " יב , טז : "וכסה קלון ערום , " כג : "אדם ערום כסה דעת (" או םת ) ר " כב , ג : "ערום ראה רעה ויסתר ;" כז , יב ) ונראה ששימושים אלה קושרים את ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס